אתר של עיתונאי ופובליציסט פיני זוהר
  www.pinizohar.022.co.il
פיני זוהר PINI ZOHAR
יום ד', ד’ בטבת תשע”ט
כְּשׁתֵי תְאוּמוּת סִיאַם לא רצוּיוּת, יַרדוּ וּבַאוּ לַעוֹלַּם , שְׁתֵי אַחַיוֹת מיוּתרוּת, הַדַתַּה וְהַסַתַּה. בְּעוּד הַהַדַתַּה עַסוּקַה בִּלְעַדִית בִּכְפִיה דַתִּית, הַהַסַתַּה פָּנִּים רַבּוֹת לַה. הַסַכְסֵכַן מֵסִית, הֵהַמּוֹן מוּסַת ,
00:23 (21/01/18) כתב שטח כתב

הסתה / יוסי רנרט 15.01.2018 כְּשׁתֵי תְאוּמוּת סִיאַם לא רצוּיוּת, יַרדוּ וּבַאוּ לַעוֹלַּם , שְׁתֵי אַחַיוֹת מיוּתרוּת, הַדַתַּה וְהַסַתַּה. בְּעוּד הַהַדַתַּה עַסוּקַה בִּלְעַדִית בִּכְפִיה דַתִּית, הַהַסַתַּה פָּנִּים רַבּוֹת לַה. הַסַכְסֵכַן מֵסִית, הֵהַמּוֹן מוּסַת , וְהַמַנהִיגִים מֵסִיתִּים אָת הַשִׂיח הַצִיבּוּרִי, כְּדֵי לְהַסוֹות אָת פִשְעַם וְאָת קְלוֹנַּם. זאת וְעוּד, הַשַׁבוּעַ הֵחֶלַּה הַמִּשְׁטַרה לִקנוֹס כּל נֶהַג אַשָר יִתַפֵס כְּשֵהוּא מֵסִית עֵינַיו מִן הַדַּרָך, וַאַפִילוּ יְגַרֵד רַגְלוֹ, בְּהַמְתִינוֹ לְמוֹפַע אוֹר יַרוֹק בַּרַמְזוֹר. בְּעוֹד דַעַתֵנוּ מוּסֵתֵּת, בְּמַבּוּל קַשְׁקֵשָת עַד זַרָא, נוֹדַע עַל יְבוּא חוֹפְשִי, לְלא מֵכָס וּמַעַ"ם, שָל חוֹק בַּזְבֵּזַנִי, נוֹרְבֵגִי . יְבוּא זָה עַלוּל חַלִילַה לְנַפֵּחַ שלא לְצוֹרֵך, אֶת מַצֵּבֵת כח הַאדָם שֶל "הַכְּנֵסֵת הַגדוֹלַה", בְּעוֹד עֵשׂרִים "נוֹכְחִים נִפקַדִים". סַף הַקַבָּלַה אֵינוֹ גַבוֹה, מִי שעַד אוֹתַּה נְקוּדָה בַּזְמַן, לא דַבַק בּוֹ קַלוֹן, והוא לא צַבַר שׂונְאִים בְּמִפְלַגְתוֹ, רַאוּי להִצְטַרֵף לְחֵבֵר הַמְחוֹקֵקִים. שֵלא כְּמוֹ בְּבֵית - הַכְּנֵסֶת, שַם דְרוּשׁים לתפילה, מִנְיַן יהודים כשרים , אֵין בּוֹ בַּמִשְׁכַּן כּוּלוֹ, אַפִילוּ שְעוֹן נוֹכֵחוּת אֶחָד. בֵּבֵית הַצְעַקוֹת וְהַקוֹמְבִּינוֹת, שְעַל הַגִבְעַה, מִתְקַבְּלוֹת הַחְלַטוֹת בְּכל מִסְפַּר מִשתַתְפִים. לְעִתִים דִי בְּיוֹשֵב ראש אֶחָד , פַּטִיש אֶחַד וְנוֹאֵם אֶחַד. הַמלִיאַה הַרֵיקַה היא רַק הַתַפְאוּרַה, עִסְקַאוֹת הַתֵן וְהַקַח מִתְבַּצְעוֹת בְּסִיעַתַא דֵשְׁמַיָא, בְּהֵסְתֵר, לא בְּפַרְהֵסְיַה וְרַק בִּימֵי חוֹל. פַּעַם בְּשַנָה מִתפַּרסֵם דוּ"חַ אִי נוֹכְחוּת, וּבוֹ שְׁמוֹת שׂיאַנֵי הַמֵירַב וְהַמִזעַר. כָּך נֵדָע מִי הִתְמִיד וְעַבַד, וּמִי נִפְקַד, וְהִסְתִּיר פַּנַיו, כְּאֵלוֹהִים בַּשׁוֹאַה, לְפַנַיו. שֶׁלא כְּמוֹ בְּמִפְעַל יַצְרַנִי, הַשׂכַר שָׁם שַׁוֶה, וְלא תַּלוּי כְּלַל בְּפִרְיוֹן וּבְהֵסְפֵּק, כּל מִספָּר כַּאן זוֹכֵה, וּבְגָדוֹל. וּכְמוֹ בְּיַרִיד, בִּגְבוֹר הַבִּיקוּש עַל הַהֵיצַע, מְנַפְּחִים אֶת הַמִפְעַל, הַמַעלֵה קִיטוֹר סְרַק, וּמוֹסִיפִים קוֹמּוֹת וְקַרַוַאנִים . פּה לא יהְיה פִּינוי. נכון, גושים יש כאן בלי די, אך אין קטיף, ואין עוטף כאן בַּקֶרֶת. אדוֹם הַשֵׂיעָר שֵמְעֵבֵר לַיָם, כְּבַר חַתָם הַנַיָּרָת. את כל אלה ועוד, תוּכלו למצוֹא כתובים בשחור על גבי עיתון. בַּשבוע שָעבר, בין ידיעות הַרוֹת גוֹרַל, המפרטות מַתָּי והֵיכַן, נִראוּ ועִם מִי, בִּלְבוּש מָלֶא אוֹ חֵלקִי, ידוענים בִּפרוּטה, ודוגמניות עַל וְתַחָת, הִתבשׂרנוּ על ראש עירייה שאַכַל כלב. מניסיוני אני יודע , שזוהי פעולת הסחה תִקשורתית, הַבַּאה לקַדֵם מֵיזם עירוני מַהפְּכַני, עם נגיעה קוּלינרית. ידיעה קטנה וחשובה זו, עשׂויה או עלוּלה, לַהפוך לסִדרת בִּישׁול בְּהמשכים בַּטלביזיה, הכוללת לדרישת הֵהַמוֹן הַמוּסַת, גם משִׂימות הַדַחה. גם כאן ימשלוּ בַּכִּיפָּה, ולא רק בַּה, בַּטלַנֵי המוֹעַצָה הַדַתִּית. מאזינים יקרים, להזכירכם, בסמסטר א' בְּקורס לעיתונאות, מלמדים בין היֵתֵר, להבדיל בין תַפֵל לעיקר, מה לפרסם ומה לא. ידיעה על כלב שנשך אדם, אין בה חידוש, לעומת זאת, ידיעה על אדם שנשך כלב, יכולה עם הפרשנות, לתפוס רבע עמוד בעיתון. לעומתה, ידיעה חשודה ובלתי מבוססת, על ראש עירייה שאכל כלב , לא תוצב בְּעמוד הכּותרת. בֵּאֵין אימות לַידיעַה, וּבִזהירוּת מִתבַּקֵשת, לא יוזכר שמו של הראש ולא שְׁמַה שֶל העִיר. בַּעמוד שלפני האחרון, חבוי בין התשבץ למודעות האבל , אפשר לשַבֵּץ ציור, המתאר סעודת פועלים תאילנדים בְּחַצֶר של מִסעדה, וּליד תעודות הכַּשרוּת שְׁעַל הקיר , בולט דיוקְנו שֶל ראש העיר. קרַב רַב כולנו רבנים, כרבים אחרים, גם אני התגאיתי בנעורַי, על עצם היותי רַב, העוטה כוֹבַע שחור. מעמדי זה אפשר לי שלא לשמור שבת. מהמקום בו הייתי, לא היה לי סיכוי להגיע לדרגת רב ראשי, לא אשכנזי ולא ספרדי. עם זאת, במקום כהונתי, זכיתי להכיר את זו שיועדה לי מן השמים. לו שעו אז לחכמי צפת, יכול שלא היינו נפגשים לעולם. פרישותם מן העולם, של צפת וחכמיה, נודעה כבר במלחמת העצמאות. אז יצא מחוֹרוֹ המוגן אל האור, רב הַעיר המופגזת, כדי להקביל את כח הפלמ"ח אשר שחרר את העיר. ברצינות תהומית, שאין תמימה ממנה, שטח הרב הגאון בפני המפקד הצעיר, את משנתו לאשר קרה. שני גורמים שווי ערך, פתח הרב ואמר, הביאו לשחרור העיר צפת, היה מעשה והיה נס. תושבי צפת זעקו השמיימה, זה היה המעשה. אחר כך קרה נס, והפלמ"ח הגיע. רב העיר העכשווי, קורא לפיטורי הרמטכ"ל. טבריה טבריה, קוננו הגששים, לו היית צפת. למען הסר ספק, את הסמכתי לרבנות, קיבלתי ממפקד הפלוגה,זרחיה דוד, הוא זה אשר העלה אותי מדרגת טוראי ראשון- טר"ש, למעלת רב טוראי- רב"ט. היה זה הקו הנכסף אצלנו ביחידה, בו הפסקנו לשמור, והיינו למפקדי משמר , גם בשבת. החרדים שמעו על עצי הדעת, המלבלבים בבסיסי צה"ל. זו גם הסיבה, לפַחדַם הגדול מפני הגיוס. אל ראש הפירמידה הנכספת, מגיעים בתורם, הטובים מכולם. הרמטכ"ל שלנו חסין גם בפני פגזי סְרַק, הניתָזים מפִּיו של פַּקיד מֵמשַלתי נבער, שטִפשוּתוֹ אוּמנוּתוֹ, בְּצפת הקפוּאה שעַל קַו השֵבֶר הַגֵיאוֹלוֹגִי. קרדיט יוסי רנרט