אתר של עיתונאי ופובליציסט פיני זוהר
  www.pinizohar.022.co.il
פיני זוהר PINI ZOHAR
יום ג', ו’ בתמוז תשע”ח
נסיון החיים מלמד שההיסטוריה אכן חוזרת. אבל מעצבי מדיניות נוטים להקריב לקחי היסטוריה ארוכי-טווח על מזבח נוחיות קצרת-טווח, פשטנות והרהורי-לב.
15:34 (12/12/17) כתב שטח כתב

לקחי 2017 מתכנית החלוקה 1947 שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב" "חדשות מחלקה ראשונה", 12 דצמבר 2017, http://bit.ly/2z2YtlF English edition http://bit.ly/2Ap0BTU נסיון החיים מלמד שההיסטוריה אכן חוזרת. אבל מעצבי מדיניות נוטים להקריב לקחי היסטוריה ארוכי-טווח על מזבח נוחיות קצרת-טווח, פשטנות והרהורי-לב. לקחי תכנית החלוקה מ-1947 מקבלים סימוכין שיטתי בשבעים השנים שחלפו, ומשפיעים על הביטחון הלאומי ב-2017. לקח 1. יסודות היחס המיוחד של ארה"ב למדינה היהודית לא הונחו על ידי הממסד הפוליטי בוושינגטון, אלא על ידי הציבור האמריקאי מאז הגעת הספינה הראשונה, ה"מייפלאואר", ב-1620. ב-1947 התנגדו מזכיר המדינה ויועציו הבכירים, בנחרצות, להקמת מדינה יהודית, אבל סקר "גאלופ" מ-29 לאוקטובר 1947 תיעד תמיכה סוחפת בתכנית החלוקה: 10%:65%. ב-14 למאי 1948 אמר איש הרדיו האמריקאי המיתולוגי, לואל תומאס, למאזיניו: "ביום הקמת המדינה היהודית מדפדפים האמריקאים בדפי התנ"ך כמקור מוסמך". לקח 2. עמידה בלחץ אמריקאי פוגעת בפופולריות מיידית, אך מקדמת הערכה אסטרטגית ארוכת-טווח. לדוגמא, קרנו של בן גוריון עלתה, בעיני ארה"ב, בגלל שהדף את לחץ מזכיר המדינה הגנרל ג'ורג' מרשל, גיבור מלחמת העולם השנייה, להימנע מהכרזת עצמאות, לסגת מ"כיבושי הנגב" ולהימנע מסיפוח ובנייה בירושלים המערבית. לקח 3. התנגדות ערבית אלימה להחלטת החלוקה – כולל הערבים מערבית לירדן – הבהירה ששורש הסכסוך הערבי-ישראלי אינו העניין הפלשתיני, התנחלויות, איחוד ירושלים או גודלה של ישראל, אלא קיום מדינה יהודית על אדמה שנועדה, כביכול, בצו אלוהי רק ל"מאמינים". לקח 4. ב-1947-48 נחשף המשקל המשני של העניין הפלשתיני בעיני מנהיגי ערב, חרף תמיכתם הסוחפת המילולית, אך לאור היעדר תמיכה מעשית. לכן לא העבירו מצרים, ירדן וסוריה לפלשתינים את עזה, יו"ש ואל-חאמה שנכבשו ב-1948. ב-1949 הוקם "המדור הפלשתיני" בליגה הערבית, אך בוטל ב-1951-52. מלחמות ערב-ישראל לא פרצו עקב העניין הפלשתיני, ואף עימות צבאי ישראלי מול הפלשתינים לא התרחב למלחמה מול מדינות ערב. לקח 5. שברירות וזמניות הסכמים בינלאומיים הובהרה כאשר החלטת החלוקה הופרה באופן צבאי ובוטה על ידי הערבים, כולל הערבים מערבית לירדן. אבל האו"מ, ובמיוחד חברות מועצת הביטחון, לא פעלו צבאית לבלימת המתקפה הערבית, הצבאית והמדינית, לחD7סול המדינה היהודית. לקח 6. אין לבסס ביטחון לאומי על הסכמים וערבויות בינלאומיים – שמימושם תלוי באינטרסים זמניים של מדינות זרות ולא של ישראל - אלא על גבולות ביטחון עמידים בפני הפרה צבאית, מסיבית ובלתי צפויה, ללא סיוע בינלאומי. ב-1947-48 מכרה בריטניה נשק למדינות ערב, בעוד ארה"ב הפעילה אמברגו צבאי על ישראל והערבים. כך העניקה ארה"ב פרס לתוקפנות על ידי התייחסות זהה לתוקפן ולקורבן-המיועד. לקח 7. "נביאי הזעם הדמוגרפים" טועים ומטעים. ב-1947 דחה בן גוריון את הערכת הממסד הדמוגרפי לאובדן מהיר של הרוב היהודי שהיה רק 55% בתחום החלוקה. בן גוריון פעל ליצירת גלי-עלייה ולהגברת הפריון היהודי. ואכן, ב-2017 הרוב היהודי בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק" הוא 66% ובמגמת שיפור, לעומת 39% ב-1947. מעצבי-מדיניות המקריבים לקחי-עבר על מזבח נוחיות והרהורי-לב חוזרים על שגיאות העבר, ודנים את האזרחים למחיר הרה-אסון. חג מכבים שמח!קרדיט יורם אטינגר